אוכלוסיית היונים התרבתה לאין שיעור במהלך השנים האחרונות (בהן התפתחה גם התעשייה), וככל שהתרבתה, כך הפכה למטרד יומיומי. היונים מקננות באיזורי מגורים ומהוות מקור לרעש ולכלוך, ואף יכולות להעביר מחלות וכן לגרום לנזק.
היונים מצליחות להתקיים כמעט בכל סביבת מגורים ואף בתנאי מחייה קיצוניים במיוחד, עם מעט מים ומזון בלבד. הרחקתן של היונים לצמיתות הינה פעולה הכרחית על מנת למנוע מפגעים לטווח ארוך.
בעת הרחקת היונים משתמשים בחומרים שאינם רעילים ואינם מזיקים לאדם ולסביבה וכן בשיטות הומניות אשר לא הורגות את היונים אלא נועדו להרחקתן בלבד.
ישנן שיטות רבות ומגוונות להרחקת יונים:
- הרחקת יונים באמצעות דחלילים – תפקיד הדחליל להפחיד ולהרתיע את היונים. שיטה זו הינה מיושנת ותוצאותיה לטווח ארוך אינן גבוהות. לעיתים במקום הדחליל מוצב עורב, אשר תפקידו זהה.
- הרחקת יונים באמצעות דוקרנים – הדוקרנים הדקים מונעים מהיונה להתיישב על האיזור בו הם מותקנים. שיטה זו מוצלחת מאוד, אם כי לא בכל מקום ניתן להתקין דוקרנים, והם אינם מונעים מהיונה להתיישב במקום בו אין דוקרנים.
- הרחקת יונים באמצעות רשתות – תפקידן לחסום את גישתן של היונים למקום המגודר, והרשתות אכן עושות זאת בהצלחה רבה. עם זאת, לא ניתן להתקין אותן בכל מקום, ולכן שיטה זו מיועדת בעיקר למסתורי כביסה או להיקף הבניין.
- הרחקת יונים באמצעות גלי קול – המכשיר מפיק קולות אשר גורמים ליונה להרגיש לא בנוח וכך להרחיקה. התוצאות בשיטה זו לא ברורות, לעיתים היונים חוזרות.
- הרחקת יונים באמצעות פסי דריכה חשמליים – תפקידם להרחיק יונים ממרפסות ומגגות רעפים. פסי הדריכה שולחים שוק חשמלי יחסית חלש, כך שהוא מרתיע את היונה אך לא פוגע בה פיזית. יש להתקינם בכל האיזור, על מנת שהיונים לא יעברו ממקום אחד לאחר בגג או במרפסת.
ניתן לבצע חלק משיטות ההרחקה לבד, אך בכל מקרה מומלץ להתייעץ עם בעל מקצוע בתחום, וכן להיעזר בו לשם התקנת המכשירים (לעיתים יש להשתמש בסנפלינג או לעלות לגובה רב לשם כך – דבר מסובך ומסוכן, אשר מרחיק יונים מומחה יודע לבצע).
